<h1>ארחות חיים הלכ' לולב סימנים ג'—ד'</h1>
<h2>דף לא.</h2>
וצריך שיהיו ארבעתן מצויין אצלו אבל אם לא היו אלא מין אחד או שחסרו מין אחד לא יטול עד שימצא את השאר והראב"ד ז"ל כתב דוקא חיוב הברכה אבל מ"מ הנמצא אצלו נוטל לזכר המצוה שלא משתכח כדאמרי' בלולב יבש. כמה נוטל מהן אתרוג א' לולב א' ושני בדי ערבה וג' בדי הדס ואם רצה להוסיף בהדס עד שיעשה אגודה גדולה מוסיף ונויי מצוה אבל שאר מינין אין מוסיפין ולא גורעין מהן ואם הוסיף או גרע פסל. והראב"ד ז"ל כתב מעולם לא שמעתי פסלות בזה ולא איסור תוספת וגרעון אפי' לר' יהודה דאמר לולב צריך אגד דהא אמר רבא מאי טעמא דר' יהודה דאמר אין אוגדין את הלולב אלא במינ' קסבר לולב צריך אגד ואי אגיד ליה במינא אחרינא הוה ליה מוסיף מכלל דכי קטר ליה בסיב ובעיקרא דדקלא ליכא מוסיף אע"ג דאיכא טפי מלולב אחד וכל שכן לרבנן דאמרי האי לחודיה קאי והאי לחודיה קאי עכ"ל. ושאלו אל הרמב"ם ז"ל. מאיזה טעם מוסיפין בהדס ואין מוסיפין בערבה ובשאר המינים והשיב להם כך הערבה אני רואה בה שאין מוסיפין על שני בדין כמו שאין מוסיפין על לולב א' ואתרוג א' וזולתנו מן הגאוני' מתירין תוספת הערבה כמו תוספת ההדס ואנחנו לא נתחזקו אצלנו דבריהם לפי שתוספת ההדס מצאנוהו כתוב רצוננו לומר הושענא וכל מה שלא נמצא היתירו בביאור כתוב לחכמים נשאיר אותו כמו שהוא בלי תוספת ובלי מגרעת לפי שאין הפרש אצלנו בין התוספת על הדבר ובין החסרון ואם לא עשינו אלא שני בדי ערבה קיימנו מצוה מן המובחר ר"ל לפי שאין חשש תוספת וגרעון ומי שרצה לעשות כמו הדעת הראשון יעשה לו ע"כ. והרשב"א ז"ל כתב בתשובה כל דבר שהוא לנאותו אין בו משום בל תוסיף בין בערבה בין בהדס והביא הרבה ראיות לדבריו. וכן נמי כתב הר"י מקור' ז"ל בשם ר"י ז"ל. ובגמרא מוכח שלשה בדי הדס כנגד ענף עץ עבות וב' בדי ערבה כנגד ערבי נחל ומיעוט ערבי שנים ולולב אחד דכתיב כפות תמרים כפת בלי וי"ו כתיב ואתרוג אחד דכתיב פרי עץ דמשמע אחד. וי"א שכל אלו השיעורין דהדס וערבה הם למטה שלא יפחות מהם אבל אם רצה להוסיף מוסיף וראיה לדבריהם דלא דקדק בהם הכתוב כמו בלולב ואתרוג בלולב דאמרינן כפת כתיב באתרוג פרי עץ הדר פרי אחד אמר רחמנא וכן המנהג להוסיף בהדס ובערבה כך כתב ה"ר יום טוב ז"ל ובעל ספר האשכול ז"ל כתב שיש שנהגו לתת ס"ח כנגד לו"לב. ויש נהגו ס"ט כנגד הד"ס. ובעל הלכות אוסר להוסיף האגודה בהדס שוטה ומביא ראיה מדקאמר הדס שוטה לסוכה ועץ עבות ללולב מכלל דהדס שוטה ללולב לא יצא מיהו המנהג עכשו לעשות זה וגם קצת הגאונים מתירין ואומרים דמינא דהדס הוא לא מיקרי תוספת דהא סיב ועיקרא דדקלא אע"ג דלאו לולב נינהו כיון דמינא דלולב הוא שרי למיגד בהו לולב ואפילו למאן דאמר לולב צריך אגד וכל שכן אנן דקיימא לן לולב אין צריך אגד דשרי וה"ה להדס שוטה וכן דעת הראב"ד ז"ל. ויש אוגדין ההדס הכשר תחלה עם הלולב ואח"כ מוסיפין על האגודה ומעבין אותה לנוי ואוגדין הכל יחד.
<h2>דף לד:</h2>
וצריך שיהיו ארבעתן מצויין אצלו אבל אם לא היו אלא מין אחד או שחסרו מין אחד לא יטול עד שימצא את השאר והראב"ד ז"ל כתב דוקא חיוב הברכה אבל מ"מ הנמצא אצלו נוטל לזכר המצוה שלא משתכח כדאמרי' בלולב יבש. כמה נוטל מהן אתרוג א' לולב א' ושני בדי ערבה וג' בדי הדס ואם רצה להוסיף בהדס עד שיעשה אגודה גדולה מוסיף ונויי מצוה אבל שאר מינין אין מוסיפין ולא גורעין מהן ואם הוסיף או גרע פסל. והראב"ד ז"ל כתב מעולם לא שמעתי פסלות בזה ולא איסור תוספת וגרעון אפי' לר' יהודה דאמר לולב צריך אגד דהא אמר רבא מאי טעמא דר' יהודה דאמר אין אוגדין את הלולב אלא במינ' קסבר לולב צריך אגד ואי אגיד ליה במינא אחרינא הוה ליה מוסיף מכלל דכי קטר ליה בסיב ובעיקרא דדקלא ליכא מוסיף אע"ג דאיכא טפי מלולב אחד וכל שכן לרבנן דאמרי האי לחודיה קאי והאי לחודיה קאי עכ"ל. ושאלו אל הרמב"ם ז"ל. מאיזה טעם מוסיפין בהדס ואין מוסיפין בערבה ובשאר המינים והשיב להם כך הערבה אני רואה בה שאין מוסיפין על שני בדין כמו שאין מוסיפין על לולב א' ואתרוג א' וזולתנו מן הגאוני' מתירין תוספת הערבה כמו תוספת ההדס ואנחנו לא נתחזקו אצלנו דבריהם לפי שתוספת ההדס מצאנוהו כתוב רצוננו לומר הושענא וכל מה שלא נמצא היתירו בביאור כתוב לחכמים נשאיר אותו כמו שהוא בלי תוספת ובלי מגרעת לפי שאין הפרש אצלנו בין התוספת על הדבר ובין החסרון ואם לא עשינו אלא שני בדי ערבה קיימנו מצוה מן המובחר ר"ל לפי שאין חשש תוספת וגרעון ומי שרצה לעשות כמו הדעת הראשון יעשה לו ע"כ. והרשב"א ז"ל כתב בתשובה כל דבר שהוא לנאותו אין בו משום בל תוסיף בין בערבה בין בהדס והביא הרבה ראיות לדבריו. וכן נמי כתב הר"י מקור' ז"ל בשם ר"י ז"ל. ובגמרא מוכח שלשה בדי הדס כנגד ענף עץ עבות וב' בדי ערבה כנגד ערבי נחל ומיעוט ערבי שנים ולולב אחד דכתיב כפות תמרים כפת בלי וי"ו כתיב ואתרוג אחד דכתיב פרי עץ דמשמע אחד. וי"א שכל אלו השיעורין דהדס וערבה הם למטה שלא יפחות מהם אבל אם רצה להוסיף מוסיף וראיה לדבריהם דלא דקדק בהם הכתוב כמו בלולב ואתרוג בלולב דאמרינן כפת כתיב באתרוג פרי עץ הדר פרי אחד אמר רחמנא וכן המנהג להוסיף בהדס ובערבה כך כתב ה"ר יום טוב ז"ל ובעל ספר האשכול ז"ל כתב שיש שנהגו לתת ס"ח כנגד לו"לב. ויש נהגו ס"ט כנגד הד"ס. ובעל הלכות אוסר להוסיף האגודה בהדס שוטה ומביא ראיה מדקאמר הדס שוטה לסוכה ועץ עבות ללולב מכלל דהדס שוטה ללולב לא יצא מיהו המנהג עכשו לעשות זה וגם קצת הגאונים מתירין ואומרים דמינא דהדס הוא לא מיקרי תוספת דהא סיב ועיקרא דדקלא אע"ג דלאו לולב נינהו כיון דמינא דלולב הוא שרי למיגד בהו לולב ואפילו למאן דאמר לולב צריך אגד וכל שכן אנן דקיימא לן לולב אין צריך אגד דשרי וה"ה להדס שוטה וכן דעת הראב"ד ז"ל. ויש אוגדין ההדס הכשר תחלה עם הלולב ואח"כ מוסיפין על האגודה ומעבין אותה לנוי ואוגדין הכל יחד.
